זיידא 69, דרום אפריקה,
שם חם ואין טיפות שנוטפות על האף.
ואפשר לברוח, אפשר לברוח לשם,
להוריד כמה ספרים מהמדף.

לקפל בגדים קצרים, להודיע להורים,
שני קוביות במאתיים חמישים,
ואת הבוקסר החמוד שקניתי באילת,
ולברוח לשם כי החיים מתישים.

שם יהיה לי שקט
וכשארצה אבכה.
וכשהרוח תכה
אני אשב ואחכה
לשקט.

זיידא 69, אי שם בדרום אפריקה,
פה חם ואין רוח שתקפיא את האף.
ברחתי לשם ועכשיו אני סתם,
זורק קוביות במאתיים חמישים.

על החול הרטוב, מרגיש קצת יותר טוב,
למרות שאני תפאורה בהירה.
ברחובות הצרים, בסמטאות שיכורים,
מקשיב לגלים וצועק "אמונה".

ופה יש לי שקט,
וכשאני רוצה אני בוכה.
הרוח מכה
אבל לא בחזקה,
אני לא מחכה
לשקט.