כולם רואים אותה, לפני העולם
חיוך אחד שכובש את כולם,
בוכה מבפנים, אך איתם צוחקת
מפחדת שיראו
יראו את הילדה המפוחדת

פזמון:
ובלילות היא בוכה
ובימים היא שמחה
רק השקרים והזיוף שעוטפים אותה
נשארו איתה, לבדה...

וגם היחיד שהיה שם בשבילה עזב
נשבר, כמה שאותה אהב
והחודשים עברו
והדמעות יבשו
עכשיו היא לבד, בלעדיו
ואותו אחד עדיין מחכה בפינה,
שתחזור לזרועותיו, בחלומותיו

והיא לא תדע,
עד כמה הוא אהב אותה
ומה יכל לעשות בשבילה
היא פספסה, פחדה מאהבה
ובעצם, זה כל מה שהיא צריכה.

ובלילות היא בוכה
ובימים היא שמחה
רק השקרים והזיוף שעוטפים אותה
נשארו איתה, לבדה...

והחיבוק שחיפשה
עדיין משוטט ברחובות,
מחפש את הידיים הנכונות
את הידיים שיחזקו אותה
יחזקו ולא יעזבו
יחזקו ולא יפחדו

ובלילות היא בוכה
ובימים היא שמחה
רק השקרים והזיוף שעוטפים אותה
נשארו איתה, לבדה...
לבדה...