[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תומס לוי
/
המוסר העקום של מר לוין

"גברת לוין" קרא הכרוז ואביגייל התקדמה לעבר הדלפק לקבל את
תרופות המרשם שנתן לה הרופא. הרוקח חזר עם ערימה של תרופות נגד
שיעול וחזר על הוראות השימוש פעמיים לפני שהוא נתן לה לצאת
מבית המרקחת לעבר האוטו,שם חיכה לה גבר זר  שגברת לוין כבר
הכירה ,אבל בעלה לא פגש מעולם.

פעם אחת הם נפגשו באקראי,למען האמת לאותו זר שגברת לוין הכירה
כאסף זו הייתה חוויה משעשעת,עבור בעלה של גברת לוין זו הייתה
המכירה הכי מוצלחת באותו חודש מסיבות שעד היום אינן ידועות
לו,אסף חתם על הצ'ק בחיוך גדול ושאל אם לא כדי שיוסיף עוד אפס
ברשעות שנעלמה מבעלה של גברת לוין.

אביגייל נכנסה לרכב בקרירות אופיינית שהיא חולפת על פני צוות
הקבלה,אלו אפילו לא הרימו את ראשם.
אסף חיכה עם המנוע דולק,מתבונן במראה האחורית כל הזמן הזה,
שנכנסה אביגייל לאוטו אסף מיד שאל אותה מה לקח כל כך הרבה
זמן,היא ענתה לו בפשטות שכמו תמיד בקופות החולים התור ארוך
מהמצופה.

אסף לחץ על דוושת הגז והם טסו משם לביתו שלו.
בשעה 8 בערך נשמעה דפיקה בדלת. בעלה של אביגייל ,דויד,היה עסוק
בחדר העבודה.יום הולדתו ה9 של יונתן,בנם המשותף התקרב ודויד
הבטיח לו טיסן, הוא כבר סיים להרכיב את מוטת הכנפיים ששמע את
הדפיקה.הוא ידע שזו אשתו אבל העדיף לחכות שמישהו אחר יפתח לה
את הדלת.

יונתן שבעוד פחות משבוע יהיה בן 9 קם בעצלות מהספה,פתח את הדלת
והסתובב בלי להסתכל במי מדובר,הוא ידע,וחזר לספה ונשכב מכורבל
בתוך עצמו. אביגייל נכנסה בצעקות כאילו אלו מסוות את הריח של
אסף ושאלה בקול רם אם יש לה מים ואם זכרו להדליק את הדוד כמו
שביקשה.דויד התעלם הוא היה עסוק בהצמדת הכנף לגוף המטוס אבל גם
הוא לא יכל להתעלם מפעימות הלב המואצות ואגלי הזיעה שנטפו ממנו
מרגע שאשתו נקשה על הדלת. הוא הושיט יד מחה את הזיעה,לקח נשימה
עמוקה ,הוציא את האוויר בחדות וחשב על עצמו לבד בחוף הים,רק אז
הלב נרגע קצת.

אביגייל נכנסה להתקלח,היא כבר לא הקפידה לשטוף את עצמה
פעמיים.היא יצאה במהירות יחסית, יונתן צריך היה ללכת לישון וזה
היה התפקיד שלה,דויד העדיף שהם יבלו שלושתם יחד אבל זה היה כבר
מאוחר מדי בשביל זה.
אביגייל התנגבה מהר ויצאה נוטפת מים עטופה בחלוק משי שהבליט את
חיטוביה לעבר הסלון.דויד ששמע את דלת המקלחת נפתחת זרק מבט
לעבר הקימורים המושלמים של אשתו והתעורר בו הדחף אבל היד שלו
לא הרפתה מכנף המטוס,עוד שתי דקות הדבק מתייבש וחבל לוותר על
העניין בשלב כל כך מאוחר אמר לעצמו ונשאר עומד מוצף במחשבות
זימה על אשתו בחדר העבודה.

יונתן ששמע את דלת המקלחת נפתחת עשה עצמו ישן,הוא ממש רצה
שהיום הזה ייגמר כבר,הוא רק חיכה לאימא שלו שתבוא לגעור בו
ותכריח אותו ללכת לחדר,הוא כבר התרגל למהלך הדברים, בכל לילה
הוא היה מקפיד לומר לאביו לילה טוב ולנשק אותו נשיקה חזקה על
הלחי לפני שנכנס מתחת לסדינים,הוא נהג לעצום עיניים חזק להתפלל
שהאיש המקסים הזה לא יעלם מחייו,הוא כבר ידע מה שמר לוין לא
ירשה לעצמו לדעת לעולם.

בשעה 9 כמו בכל ערב בשנה האחרונה נכנסו להם בני הזוג אל מתחת
לשמיכה.בד"כ אביגייל הדליקה טלוויזיה ודויד היה מסתכל בה במבט
מזוגג ,מדי פעם הוא היה שולח יד והם היו שוכבים,דויד היה רוכן
מעליה מכניס את כל אונו לעניין מקווה שהעניין ייגמר מהר והוא
יוכל להירדם מהר, אביגייל נהנתה עד השמיים מכל מפגש כזה ולא
שחכה לנעוץ שיניים בבשרו כמו שאהבה בכל פעם שגמרה.
בבקרים דויד היה יוצא מוקדם לעבודה,לא לפני שהיה משאיר מכתב
קטן לבנו ליד המיטה,בד"כ היה רושם שם ציטטות מספרי ילדים
ולפעמים סתם היה משאיר נשיקות.
אביגייל הייתה זו שקמה מאוחר יחסית ושולחת את יונתן לבית
הספר,הבקרים היו קרירים.יונתן למד להתארגן מהר לבית הספר ובדרך
כלל לא היה מחליף יותר ממספר מילים עם אימו.
פעם זה היה מעציב את אבייגיל אבל היום כבר לא היה לא אכפת.
אותו יום זה היה יום הולדתו של יונתן,הוא קם וכתב על הלוח שכל
ילדי הכיתה מוזמנים לביתו הערב בשעה 6 לחגוג וחזר לשבת במקום
בלי להתבלבל בכלל,היה לכולם ברור שכולם מגיעים למסיבה של
יונתן.

דויד הגיע הביתה מוקדם מהרגיל וכבר מ4 וחצי התחיל לעבוד עם
יונתן על הקישוטים ,ב5 וחצי הן כבר הכינו את האוכל ברבע לשש
התקליטן כבר היה מוכן והמסיבה התחילה בדיוק בזמן. אביגייל
התקשרה להודיעה שתאחר,דויד רק נאנח בהסכמה וחייך ליונתן.
יונתן לא הופתע, דויד לא היה צריך לומר דבר,הוא ידע שאימא שלו
תאחר אם בכלל תגיע.
ברבע לשמונה התקליטן הפסיק את המוזיקה והכריז שאבא של יונתן
הכין לו מתנה והגיע הזמן לחשוף אותה.
מחדר העבודה דויד הוציא,טיסן מרהיב ביופיו,מוקפד ומושקע עד
הפרט האחרון בצבע אדום בוהק.
יונתן חייך וחמימות שטפה אותו,באותו זמן אביגייל נשטפה גם כן
בחמימות בביתו של הזר.
יונתן ביקש לפני שחזרה המוזיקה בלחישה מאביו שמחר הם ילכו
למסלול להטיס את הטיסן והוסיף שאימא לא חייבת לבוא.
דויד נראה המום,עמוק בפנים גם הוא הוצף באותו חמימות שבנו
ואישתו כבר חוו באותו ערב.
ב9 כולם הלכו ואביגייל חזרה, במהומה שנוצרה אף אחד לא ממש
התייחס לשובה הביתה.
היא רצה לחבק את יונתן ואמרה לו שנתקעה בעבודה.
הם ישבו שלושתם שותקים לסדר את המתנות שקיבל.ואז לפי סדר נכנסו
למקלחת.
ראשון נכנס יונתן אחריו נכנסה אביגייל ואחרון דויד.
כולם הלכו לישון.

אביגייל בכתה בפעם הראשונה מזה הרבה זמן באותו לילה.דויד שאף
פעם לא התמודד טוב עם בכי התקפל לתוך עצמו,היא מילמלה בבכי
ושאלה,למה לא חיכו לה. דויד אמר שהוא מצטער, ליטף אותה ונרדם
בזרועותיה.
יום למחרת הוא חזר שוב מוקדם מהעבודה,יונתן חייך ורץ להביא את
הטיסן והם נסעו.
דויד לא זכר מתי נהנה כל כך בפעם האחרונה,השעה 8 התקרבה ויונתן
הזכיר לאביו שצריך לחזור הביתה אם הם רוצים להמשיך בשבוע
הבא.קצת לפני השעה 8 הם נכנסו הביתה ויונתן מיהר להחביא את
הטיסן מתחת למיטה,דויד נכנס להתקלח.
אביגייל איחרה באותו יום והגיעה רק בעשר בלילה הביתה.יונתן כבר
ישן שנת ישרים ודויד חיכה לה במיטה.
שיצאה מהמקלחת הוא כבר נרדם רק כדי להתעורר בבוקר למחרת לעולם
חדש שהוא רק שלו, שם דויד חזר להרגיש מאושר עד שהכול ייגמר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני פשוט בחדר
המתנה

מחוץ לזמן


ההיפראקטיבית
פסיבית


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/08 22:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תומס לוי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה