עוד שנייה אחת, ואתה כבר תבין
את סיפור החיים שאתה לי מכין.
את רגעי השלווה, את הקור של הים,
עוד שנייה שארגיש כאחת האדם.

עוד שנייה אחת, שאתה לי מנפיק.
עוד צמרמורת בלב שמימנה אספיק
להרגיש כה שייכת, להרגיש רצויה,
לא לקום וללכת. רק תתן עוד שנייה.

עוד שנייה אחת, שאתה מנשק.
את הטעם שלך, רק ברוך אחבק.
לא אשכח זאת אף פעם שאתה לי חשוב.
רק תתן עוד שנייה, כי אתה לא תשוב.

עוד שנייה אחת, ואתה כבר תקלוט
מה אומר עברי, המוצף בסודות.
מבטך בי יחדור, את העצב חותך.
עוד שנייה שתחלוף, ואדע שתלך.

עוד שנייה אחת, אחזור לבדידות.
אתיישב ואחוש הרגשה של עצבות.
ברגעי הלבד, אתנחם ואזכור,
בשניות שהיית. ושלא תחזור.

עוד שנייה אחת, שתגרום לי לקום.
להרגיש חזקה, גם מול כל היקום.
את הזמן שהיית, אנסה שוב לשכוח.
כי אדע שדמעות, לא יתנו לי שום כח.

עוד שנייה אחת, שיבוא האחר.
שייתן לי שוב חום. ושלא אספר.
עוד שנייה שתביא הרגשה של כמעט.
עוד שנייה הוא ילך, ואשב שוב לבד.