זה נראה כמו מצב ללא מוצא,
כמה שלא אנסה להמשיך אני תקועה באותה נקודה
אני תקועה כבר שנים במחסום
כמו בעבר אני נשארת באותו המקום

דלתות נפתחות, נסגרות בפני
אך משהו עוצר מלזוז את רגלי,
מחשבות משונות מעסיקות את ראשי
כל מחשבה עוצרת בעדי

כל עונה דבר משתנה
רק אני מצופה באבק ללא שום מפנה,
רוצה לזוז אך לא יכולה
החיים שלי כמו מסילה
הרכבת נעה אך המסילה במקום
קיוויתי שזהו סתם חלום

ועכשיו לבסוף, מאותה הזוית
יושבת אני ונותר לי רק להביט
השינוי ימשיך אך אני לא אזוז
באותו המקום עם אותה השגרה
במחסום אשר תקועה.