|
השגרה משכיחה
בתוך שלולית של עצב
ותמיהה
ככל שהזמן עובר
ואני מתבגר
מתגבר
מתפגר
נהיה יותר פסימי
ריאליסטי
בנאלי
הזמן עובר
בחיים מסתדר
הראש מתברבר
והלב מסתגר
הצלקות מגלידות
אך לא נעלמות
והיופי של החיים צץ
אך לעיתים יותר רחוקות. |
|
|
כל בוקר מיטיב
עמי. את אינך.
זאת אומרת, את
עוד יכולה לבוא
- בואי הערב.
כל ערב מיטיב
עמי. לא באת.
זאת אומרת, את
סתם מתאחרת -
בואי מחר
(נתן זך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.