ביום ראשון נשפך האור,
הרעיון עלה.
ביום שני חזון הרקיע,
מטווה את הצורה.
ביום שלישי נקוו רעיונות,
וכבר נראו פירות,
צומחים מתוך האדמה.
ביום רביעי נקבע הבדל,
מפריד בין כל חלקי היצירה.
ביום חמישי הונפשו,
עופות וגם דגה,
והבריאה קיבלה תחייה.
ולסיום,
ביום השישי,
נוצר נזר הבריאה,
הבהמה.

וירא ה'וא כי טוב.

אך יצירה מושלמת
את הלב איננה מרגיע,
כי האומן צריך קהל,
כך האדם קיבל שליטה.
ביום השביעי נשארו רק
עייפות, ייאוש וחרטה, שגררו שביתה.
עולם שלם הושחת בגלל טעות קטנה.


מבוסס על פרק א' בתנ"ך