חצי מוכנה בערך עכשיו, לאירוע שאליו הולכת בערך עוד מעט. קצת
לפני הזמן, עם דקה לפה או לשם, שוכחת להביא את המפתח שביקשו לא
לשכוח, שאמור לפתוח את הדרך למקום הבא.
חצי מוכנה להשלים עם מה שתגיד, כי מפחדת להשלים לפני שתגיד.
מפחדת לדעת אבל רוצה להבין, חצי מוכנה, אבל לא מצפה.
חצי מוכנה לכתוב עד מחר,בלי מים או דקת מנוחה, אבל ממהרת
להספיק, לפני הבריחה הבאה.
חצי מבינה שאפשר לכתוב ולכתוב, אבל די משנה על מה.
לא מבינה מה סוג הכתיבה הזו, ומה משמעותה, אבל הרוב שבי לוחץ
על המשך הכתיבה.

חצי מבינה למה זה לא יכול לעבוד, אבל בעיקר פגועה ועצובה.
קצת פחות מחצי שמחה, כי הכאב מביא המון השראה.
מעדיפה לכתוב ולהיות איתך, אבל לגמרי מבינה איך לא פעלתי
לטובתי.

אז בחצי מוכנות,להכל, מעבירה את זמני.