רוצה להבטיח לעצמי שהכל יהיה בסדר
רוצה להאמין.
רוצה לראות בדמיוני
אותי מאושרת,
איתך,
בלעדיך,
כבר לא יודעת.
הבלבול שלך,
חוסר הוודעות, אופף אותי.
חוסר היכולת שלך להגיע להחלטה, אף על פי שמזמן כבר הגעת
הופכים אותי למשוגעת.
רוצה לנשום עמוק,
ולהיפרד,
מפחדת פחד מוות.
רוצה שהרגעים של השמחה והידיעה יתארכו
וימחקו את רגעי הכאב
ואיך הוא יכול להיות כ"כ גדול?
ואיך אתה יכול להיות כ"כ אדיש?
הלוואי והייתי כנה עם עצמי,
הלוואי והפחד לא היה כ"כ גדול,
הלוואי ויכולתי לדעת
אם אתה שווה את המלחמה
או שמא אני צועדת לעברה מהפחד להישאר לבד במערכה.
הלוואי והייתי מדברת
ואתה היית שומע.
אתה שומע,
אבל לא מבין.
הלוואי והייתי מדפדפת אחורה ביומן ורואה משהו,
מישהו אחד מלבדך.
הלוואי ולא היית משאיר אותי לבד
הלוואי והייתי מסוגלת לבוא איתך.