מתלווה אליך במסע הפרידה ממני
דקות ושניות אחרונות שלנו ביחד אך לחוד
רצית לארוז את בגדייך
הנה מזוודה עמוקה וחשוכה
בדיוק כמו התחושה שאת מותירה אחרייך

עברנו חדר חדר להוציא חפצייך
אך מי יעבור בחדרי ליבי ויטהר אותו ממך?
תחילה עברנו בסלון, אמרת שאת לוקחת את השטיח
אין דבר, אולי קור רצפת החורף ישכיח את הקור שאת השארת
עברנו במזדרון, הורדת משם תמונה שלך תלויה
מסדרונות נפשי גם ככה נותרים כחלל צר, עמוק ואין אור בקצה
המנהרה

הגענו לשירותים לקחת את מבשם הריח המיוחד שקנית בחו"ל
מה זה משנה כבר? גם ככה סרחון כאן יישתולל לאחר עזיבתך
הגענו לחדר העבודה, לקחת את המחשב, המדפסת, הדפים והשידה
אין לי צורך בהם יותר
השאירי לי עפרון לכתוב על הקירות מיליון פעם שאותך איני רוצה
יותר לראות

הנה חדר השינה, עד לפני מספר ימים עשינו כאן אהבה כל בוקר, כל
לילה
לא לקחת את המזרון, אמרת שיש לו ריח סקס של שנינו
במקומו לקחת לי את האגו וניפצת אותו לאלפי רסיסים
לקחת לי את הבטחון ורמסת אותו תחת גלגלים
לקחת לי את השפיות, הרתחת אותה ושיחרת אותה כאדים
לקחת לי את הבית, כי הרי מהו בלעדייך?
מקום קודר וריק

ליויתי אותך אל דלת היציאה מחיי
איני בטוח אפילו שזה הייתי אני ולא רק רגלי וגופי
רצית לומר עוד מילה אך הסתובבת והלכת
תריקת דלת בשתיקה צורמת

מייד נכנסו שותפים חדשים לדירה
ברוכים הבאים, עצב, בכי וגעגוע