|
צריך לנסוע לקצה השני של העולם
כדי למצוא את חלל החדר
שהשארת מזמן מאחור
האבק מסרבל את הרגש.
שוב אותן תקרות בצבע קרם
מעטרות חדרים רחבים
החום קורן מתנורי ברזל ישנים
החלודה הזאת נדבקת לנפש.
אהיליי נייר צבעוניים
מנשבים את האור
לתיבות נגינה מסוכרות
תכלת השמיים מחשיך.
ציפורי מתכת זוהרות
בירוק ואדום על מסכי לילה
האש ואני רוקדים אתם יחד
מחול של האהבה בלב הכוכבים. |
|
|
כולם פה נורא
עמוקים במה שהם
כותבים ואני
מרגיש כמו ילד
עם מצופים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.