אָנוּ רוֹצִים מָתוֹק
וְדוֹחִים אֶת מַר
וּמַר בִּבְדִידוּתוֹ נִשְׁאַר
סָפוּן בְּכִלְאוֹ הַמַּר
אֵינוֹ מַכִּיר מָתוֹק לְנֶחָמָה
וְיוֹם אֶחָד אָנוּ נֶאֱלָצִים לִפְגֹּשׁ בְּמַר
כָּעֵת מְנֻכָּר וְאַף פָּחוֹת מֻכָּר,
עָזוּב יוֹתֵר, מֻזְנָח, מֵחָלִיד בִּמְרִירוּתוֹ
אֲנַחְנוּ נִבְהָלִים מִמֶּנּוּ וּמֵאֲחֵרִים כְּמוֹתוֹ
מִשְׁתּוֹמְמִים אֵיךְ זֶה פָּגַשׁ אוֹתָנוּ
וְלָמָּה זֶה מַגִּיעַ לָנוּ?
וְאֵיךְ נֶעְכָּל אֶת הַמַּר אַחֲרֵי נֶתֶק כָּזֶה
שֶׁנּוֹצַר?
וּלְעִתִּים מִשֶּׁכְּבָר מְאֻחָר
וְהַמְּרִירוֹת עוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ
אָנוּ נוֹתָרִים כַּעֲטִיפַת נְיָר
זֶכֶר לְמָתוֹק שֶׁנֶּאֱכָל עַד דֹּק
רוֹצִים לְהַשְׁלִיךְ עַצְמֵנוּ
כִּי כְּלוּם לֹא נִשְׁאַר...
אֶלָּא מַר? |