אם אתה עני
אבל לא גר בקופסת נעליים
או ישן בקליפת אגוז
מה שבאמת חסר לך
זה דמיון.
עכשיו תראה
בהלה אוחזת בציפורי קרקע
בכל פעם שענף נשבר
או גרניקה בוערת.
גם אנחנו ציפורי קרקע
מכבים מדורות ומציירים עצמנו
כתרנגולים באפר הקרוש,
אולי כי לאפור הזה יש כנפיים
אבל כמונו לתקרה
הוא לא יכול לעוף.
גוססים בשפתיים - מתים בלשון
דאובי-ספק אנחנו
ממעטים לישון,
מחפשים איזה צוהר
במעטה הקטרקט
אך מוצאים מנוח
רק באתנחתת הפורקן.
בוא נמרח את העולם בשקרים
אבל נמשיך לנגב רגליים בכל הכניסות
ולהיות נחמדים מדי לכל בלונדינית מובסת,
איש בחליפה יצחק איתנו מעל שטרותיו
כאילו לא שיחקנו מונופול אף פעם
וקנינו בית ירוק קטן. |