קחי אותי לאי מאוריציוס, אמרת, אני רוצה לראות דודו
אבל לא היה לי כוח לכתוב עוד שיר עלייך ועליי
בטח חם עכשיו באי מאוריציוס, ולח, ובלילות עוקצים היתושים
אני גם לא בטוחה איך לכתוב אותנו ב-1681 ומאז אין עוד דודו
מה אכפת לך, אמרת, רק לשיר קצר, ודחפת לי את העט ליד
תכתבי אותנו כמו שאנחנו היום, רק צעירים בשלוש מאות שנה
ושמת את כובע הספארי שלך על הראש, ועשית תנועות של חתירה
במשוט הדמיוני שהבאת אתך פעם, משיר ישן על וייטנאם
אז כתבתי אותנו על האי מאוריציוס, משוטטים בעומק יערות העד
כתבתי אותנו צעירים וחופשיים, כמו שהיינו לפני הרבה גלגולים
וכשהערב ירד על האי מאוריציוס כבר היינו מאוהבים
ששש... לחשת כשהסטת את מניפות העלים, תראי, זה הדודו האחרון |
