זה לא נגמר, זה מעולם לא התחיל
לא אהבת נעורים ולא אפיזודה חולפת
לא טעות בזיהוי, לא חצי אחר ולא מישהי אחרת.

בחלוף הזמן לא דעכה הלהבה
כמו גחל היא בוערת
רק שכחה לחשה והוצתה בנשיפתה הקרה
של דמות לא ממשית, של צללית
של רוח חוזרת, שחזרה אל ליבי מאי שם
מתמונת אתר אקראית, מתקופה אחרת.

כמו מראה קרה שמחזירה השתקפות
רק ניצוץ המבהיק על לוח זכוכית
מאיר גנזך ומתיש ולמרות הקור
דמה, ליבי לא יפעם מדם אישה אחרת.

שיער דק זהוב, אישה בגוף נערה
מכאן, וגם מגלקסיה אחרת
רק מדמך, ליבי לא יפעם מדם אישה
אחרת.


את היית ידידה וגם קצת יותר
בשנתי השלושים, כבר שלוש שנים לא התראינו
ועדיין הצביטה של אותה אכזבה.

נסתר וצונן, שכח את שלא זכר
במרחק אינסופי, ליבה המוגן שוכן שם בעומק
ועד כמה שאתאמץ לכבות
ללב יש זיכרון
ובין כל אותן אחרות, את ליבי מכלה אותה להבה.