|
במפגש שמיים ואופק
תכסה שמש ידיה בעלווה ירוקה.
מונחת יתומה אבן זיכרון
לספר על חדלון היותך.
ציפורים נושאות קולן בבכי
ושחוק ילדים נושא שיכחה.
מי יוכל לחדוות היקום?
בלכתך לא נותרת.
ברוחי מעלה אובות זיכרונך.
ימים של חסד ותוגה.
רגע קט היית
ונשכח צלמך.
מוקדש לזכרו של יגאל אלבוחר ז"ל. |
|
|
רבים שואלים
אותי, כמה פעמים
ספרת עד 10 ושום
דבר לא קרה?
ואני עונה, היי
מפגרים, אני
בכלל לא יודע
לספור.
אפרוח ורוד,
זה שאינו יודע
לספור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.