חולצה הדוקה מדי וצרה מלהכיל, שמוטה על ספה שמעולם לא רציתי
בה. ספה יד שניה או שלישית חרוכה מקיא של ילדים לא שלי. החולצה
נזרקה על ידי באפיסת כוחות מוחלטת כששתי זרועותיה פשוטות
לפנים. אני יכול במחי יד להעבירה למקומה הראוי בסל הכביסה אך
במקום, אני מתבונן
בה וכועס על כך שמצבה הנוכחי, המקומט והמסמורטט, מביא אותי
לידי הבנת מצבי המקביל ועל המראה שהציבה למולי בהתרסה כה
ברורה. אני מעריך שהנקמה עוד תגיע בדמות הפיכתה לשלושה סמרטוטי
ניגוב אבק ביום מן הימים. כעת היא מובלת אחר כבוד ליישוב מחדש
בסל הכביסה
ואחר כך בארון הבגדים. |