New Stage - Go To Main Page

עדה ניב
/
הגינה

שם בין העצים בגינה שאיני יודע את שמה אפילו, שם ליטפתי את שדך
הקטן ואת את זיקפתי, על הספסל הקטן שם בגן ההיכל.
היה חם הביל וריח העצים היה כמו מועקה כבדה, רק בכית כמה שאימך
אינה אוהבת אותי ורוצה מישהו מכובד יותר מילד שלומד בפנימיה
חקלאית, התמכרת כשהורדת את מיכנסי שלי וליטפת אותי ארוכות.
גם כשהובלת אותי לתוכך  ושנינו רק ילדים, עדיין ראית כנראה
עולם גדול של ילדים ושאר חלומות?
ואני רק רציתי להרגיש קצת חום של אשה שמעולם לא ליטפה את ראשי
בחושך של גן ההיכל.
שטפתי את ביטנך בפרץ של זרמה והרגשתי איך כול אהבתי יוצאת אליך
ואת רק קיטרת כמה את שונאת את הוריך. אז למה הלכת בסוף ונשארתי
לבד ?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/6/08 6:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדה ניב

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה