1.
לגעת בה.
לגעת. ללטף. לשרוט.
מעלה, מטה, מעלה, מטה.



יש לה גוף קטן. בתולי. באמת בתולי.
לגעת. ללטף. לשרוט.
מעלה, מטה, מעלה, מטה.



היא לוקחת את השמיכה המנומרת שלי והפרוותית, שפעם ראיתי במבצע,
וידעתי שבנות ישתגעו ממנה אז רכשתי, ומכסה בה את גופה העירום.
חיוך מתפשט על פנייה ומן צחקוק של הנאה שמלווה בפינוק.
יש משהו מושך בבתוליות הזאת.
ההתרגשויות מן הפעמים הראשונות, המתוקות.
היכולת להינות מן הדברים הקטנים, שאדם מנוסה כבר שכח איך זה
להינות מהם.
לגלות תחושות חדשות, שלא ידעת שגופך מסוגל להכיל ולהעניק לך.
ליצור תחושות חדשות. להרגיש בפעמים הראשונות איבוד שליטה מהו.
איבוד תחושה מהו.



עיניים תמימות יש לה, מגלות.
עור חלק ובהיר, אין שריטות שנעשו לפניי.
רעידות ורטטים בנקודות מסויימות בגופה, שטרם זכתה להכיר.
כזאת קטנה שרועדת לי בין הידיים, ואחר-כך מחבקת.
אני מרגיש את התלות שלה דרך החיבוקים.
כמו חתול מפונק זזה לה בתנועות מעגליות, עם קימורי גב גמישים.
מצד לצד. נשימתה מתחזקת. היא מצומררת. 'עור ברווז' עוטר את
גופה העדין. שערה הארוך מתפזר לכל הכיוונים.
הכל אצלה קטן, חלק, חדש.

לגעת. ללטף. לשרוט.
מעלה, מטה, מעלה, מטה.





2.

גשם מתדפק על החלונות.
היא הבטיחה לעצמה שלא תחזור, ותתחיל לדכא את יצרייה,
אך למעשה ידעה שתשוב.



לבקש סליחה על החטאים הקטנים. לבקש סליחה על השקרים או הסתרות
האמת. להחליט שלהסתיר את האמת זה שקר בפניי עצמו.

אלוהים אם הייתי מאמינה בך, הייתי מבקשת שתמחול לי. תסלח לי על
חטאיי.



הגוף שלי מלוכלך, נגוע.
באיזה חדר זר, קר, מבולגן. כל הסדינים זזו ממקומם.
אסור לשרוט. אסור להשאיר סימנים.
יש חוקים לא כתובים, אבל ברורים.
אסור להשאיר שום סימן, לשכוח משהו. לא לנשק בצוואר יותר מדי.
אסור לשרוט.
יותר מדי חוקים.



היא חושבת שהיא גומרת. היא נאנקת. משמיעה קולות. שורטת את
הסדינים והכריות, ומרוב זה מתחיל להיות לה חם בכריות של
האצבעות בידיים. מוציאה קולות לתור הכר.

מעלה, מטה, מעלה, מטה.



בטנה התכווצה כשהסתכלה מטה וראתה את מבטו.
טעמה בפיו חום גופה בפניו.
באותו הרגע נשבעה שלא תחזור לכאן שוב.
באותו הרגע ידעה שהוא נשבע שלא תחזור לכאן שוב,
כי במהלך היומיים הקרובים הוא יישאר עם הריח שלה בראש, ויחשוש
שהוא עדיין עליו, ועם טעמה בפיו.
הוא יחוש זאת בכל מקום. במיוחד כשהוא לבד.
לאחר מכן, כשכבר לא יחוש זאת ואפילו יתקשה לשחזר ריחות
וטעמים,
יזמין אותה שוב.



אלוהים למרות שאני לא מאמינה בך,
אבקשך למחול לי.





3.

לחיים תפוחות, עיניים רכות.
הייתי רוצה שיהיה כאן באמת. לא בדמיון.
שיקשיב, שיחייך. שיחבק אותי. שינשק אותי- בצוואר. באוזן. בפה.



זה הכל געגוע.



לצאת מהבית עם הריח שלו עליי. להצליח לשחזר את הריחות של
הבגדים והמצעים. לדבר איתו לפני השינה. לחכות להבעות פנים
המחוייכות שלו. לפגוש בו במקרה. לשים חולצה שלו עליי, אבל
להריח אותה לפני [גם אם הוא חושב שזה סוטה מצידי]. להסתכל עליו
כשהחדר חשוך ועדיין לא רגילים לחושך אז קשה להבחין במשהו, אבל
רק הנגיעות והמילים מאירות. לראות אותי דרכו. לחוש אותו דרכי.
שהוא יצליח להבין אותי מבלי שאצטרך להסביר את עצמי עד לסוף.
ללטף אותו ולחפש את הנקודה בגופו שיהיה לו 'טיק' והוא ינוע.
לדבר איתו על ספרים שקראנו, ועל הערימות שעדיין צריך להספיק
לקרוא. לאגור איתו ספונטניות. לוותר למענו על תוכניות שנקבעו
מראש, רק כי אתה מרגיש
שלא-אכפת-לך-משום-דבר-אחר-אם-אתה-יכול-להיות-איתו. להתרגש
מקבלת אסאמאסים עם סמיילים שמחים. להסתכל אחד לשנייה בעיניים
מבלי להתבייש או להסיר מבט. לצחוק ולהתפעל מדברים שהוא אומר.
לנתח את המחשבות שלו. לשמוע אותו קורא את המחשבות שלך. לקנא.
לחשוב. להרגיש משהו



"געגועים הם מתוקים, אבל כדי שהחזרה לא תהפוך להתחלה של הפרידה
הבאה, צריך לבוא שינוי אמיתי בדפוס היחסים"[ארבעה בתים וגעגוע
- אשכול נבו].