מכבית אלדד / מצאתי מכתב... לעצמי |
של תפנוקים.
מה כתבתי אז
לעצמי? אז הייתי אתו
והיה לי רע
ונחמתי עצמי בכתיבה -
הסודית, כגנב בלילות,
נחתמת באש הכאב
ובבדידות לא מזהרת.
עדין מדבר צחיח בלא סוף
מצפה לי בחוץ -
אולי זו הסיבה
שהתמהמהתי
ולא ששתי לצאת אל החופש
איך הם אמרו, הכנענים מאוגרית:
"כי במתים חפשי".
אבל עכשיו ככלות הכל
כבר יש לי מנוחה
וחופש
וגם אהבה טובה
מקץ ימים הריני
נחה רוב הזמן
בטוב עם האיש
שאהבה נפשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|