ההחלטה נעשתה פה אחד, בלעדיי.
השופט יצא מאחורי הפרגוד וקבע
שזהו, המשחק נגמר.
ולא משנה כמה אמשוך בשולי המכנסיים של אבא
הוא לא יקשיב, כי לילדות קטנות
אסור לדבר עם זרים.
הוא הושיט לי ממחטה ואמר למחות את הדמעות
כי זה לא יפה כשנשים מבוגרות
בוכות, בציבור.
היזהרי, הם יכולים לנקר לך את העיניים
התכופפי ואל תרימי את הראש,
לעולם.
הבטיחי לי שתלגמי איתי קצת יין
לכבוד המאורע.
אמרו לך פעם שאת יפה? כן?
אז עבדו עלייך.
את קטנטונת, די כבר לבכות.
הכול יסתדר, גם ללא הדמעות.
הנה, קחי תפוח.
תאכלי עד הסוף, את תראי
מחכה לך רק טוב.
בעולם הבא.