בין העצים הרוח נחלשה. הבטתי ימינה ושמאלה בכדי לראות את השביל
אל פרדס התפוזים. ריח הטחב של העלים המגובבים למרגלות העצים
העביר רטט של חורף בנחיריים.
התקדמתי אל הפרדס, חובק את שקית הניילון ומדמיין את טעם המיץ
הסחוט שאפיק בעוד שעה קלה,
העצים היו רטובים מאוד וכל תפוז שקטפתי העיף עלי טיפות. הריח
היה משכר עד מאוד ונזכרתי ביום בו קברנו אותך. היה ריח חזק של
הדרים מן הפרדס הסמוך כמו היום כמו עכשיו, אבל אז המים היחידים
שניתזו היו הדמעות שירדו עד בלי סוף.