משה פרץ / מה לך עלמה |
לזרות בי כאלה פחדים
להשקיף עליי כמו לילה
עם צי של כוכבים
אוחזת בפרח לבנדר
עם ריח מלא בתקוות
ואני כמו אבן נודדת
הלום חבלות
את שמה ידך בחיקי
יש עצב גדול לעצור
אל תירא את לוחשת בשקט
יש פתח מפה לעבור...
מול תהום את אומרת
ללכת מכאן
יש מקום בו העצב
עוקף את הים
את כוכב הצפון
אחבק בלי מילים
וכשהשמש תפציע
בזרועותייך אחלים
הביטי יקרה
יש אור במגדלור
איך תמיד כמו מים
את סוללת את הדרך
לעבור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|