זוכרת ימים שהייתי יושב
מתחת לבניין
רק מחכה שתוציאי את הפנים
שאוכל שוב לראות אותך
איך ימים עברו וכלום לא חזר
כמה קיוויתי שאהיה איתך לבד
שאחזיק בידייך ותבקשי שאשאר
ושהרגע הזה, לעולם לא ייעלם.
זוכרת ימים שהייתי מחבק אותך
בלי שהייתה לי סיבה
רק רציתי להחזיק, לשמור ולהוקיר
שנשארת לצדי
איך ימים עברו וכלום לא חזר
כמה קיוויתי שאהיה איתך לבד
שאחזיק בידייך ותבקשי שאשאר
ושהרגע הזה, לעולם לא ייעלם.
זוכרת שהיינו מדברים שעות,
בלי להגיד מילה?
זוכרת שאיתי התנהגת שונה,
כשהיינו לבד?
זוכרת
כמה מזמן זה היה?
איך ימים עברו וכלום לא חזר
כמה קיוויתי שאהיה איתך לבד
שאחזיק בידייך ותבקשי שאשאר
ושהרגע הזה, לעולם לא ייעלם.
בשקט:
היו פעמים שרציתי לבוא,
אבל ידעתי שלא תהיי שם,
היו פעם שרציתי להתקשר.
אבל פחדתי שמישהו יהיה שם.
אז ברחתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.