כשהלכתי בשביל המפחיד ההוא
בלילה
חשבתי עלייך, כמה את מצחיקה
שראית עיניים נוצצות מלוות אותך בחושך
וצללים מתוך חדר נראו לך כראשים קטועים
מכוסים בניילון
שמעת מנגינה של היצ'קוק
ורצת להגיע לאור.
לרגע לא חשבת על האפשרות
שהחושך הוא חושך
והיצ'קוק כבר מת עם כל
הציפורים שלו.
וכל העצמה של מה שאת מרגישה
מוחקת את הקיום של כל דבר אחר ביקום
אני נזכרת איך אני
עצמי קוראת לשכל
לסלק מיד את השטויות האלה.
את אומרת בלי מילים שתמיד תישארי
לא משנה כמה אשתדל בשבילך
או כמה אהיה אלייך קרה
תישארי.
אנשים שנשארים אתי למרות הכול תמיד
מצחיקים אותי.
בהתחלה חשבתי שנהיה נאהבות
אבל את כבר יודעת יותר מדי עליי -
לנאהבים שלי אני מראה
חצי עולם
אז אנחנו נאהבות, אבל אני אומרת
בלי מחויבות, כן?
ואת ודאי שומעת
רק את מה שאת רוצה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.