לא היית מסוגל להכיל
את כל האהבה שרציתי להעניק לך.
מבוהל-מפוחד מכל היש שבי,
נוח לך בריק הרגשי שסיגלת לעצמך.
שוחה בים הרחמים העצמיים,
מעלה עצמך קרבן לעולה -
כל ימי חייך.
עומק חיובי בכלל מאיים עליך
ונתינתי הטוטלית מערערת אותך
לחלוטין.
אם הייתה בי כמות של רוע,
היית מאמץ את הכלבה הזאת
בשמחה לחייך.
אבל אני לא כלבה.
בקושי חתולה זקנה ועייפה...
הלב שלי לא נותן למצפון שלך
לעשות לי בכוח דברים רעים.
אבל באי העשייה שלך - דקרת את נפשי
פצעת חזק.
חשבתי שאתה יהלום.
מסתבר שאתה חתיכת זכוכית -
בשמש נוצצת
מקרוב עכורה ושורטת.
לא היית מסוגל להכיל
את כל האהבה שרציתי להעניק לך.
עוצמת רגשות מתמוססת לחינם...
מגיע לי יותר, הרבה יותר ממך.
הרבה מעבר למה שהאגואיזם שלך מסוגל
לתת לי, לכל אחד, לכל אחת
גם לעצמך.
29.12.07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.