|
כשעברתי ליד בית הורי הישן
חשתי שהבית משנה את דמותו
פעם ראיתי בו סדקים
קירות פצועים, מצולקים
חשבתי שיתמוטט כשהאדמה תרעד.
היום אני רואה שהוא עומד איתן
צבוע מחדש בצבעים מבהיקים
צבעים של אחרים.
אני מפציר בו
אך הוא מכחיש את חייו הקודמים
אינו זוכר דבר
אבל קירותיו נשארו בנויים בי
רואה בהם שוב את הסדקים ההם
צובע אותם בצבעי געגועים
צבעים מופלאים:
לפעמים כשהאדמה רועדת
הם מתחדשים מעצמם.
|
|
פרפרים חיים יום
אחד.
צבים חיים מאות
שנים.
מסקנה- היו
שמנים, ירוקים
ומכוערים- תחיו
יותר.
עדשה כעורה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.