עמוק עמוק
בנבכי נשמתי
חבויה האופטימיות.
וכששאלתי אותה
למה היא לא כתמול שלשום
רמזה שהיא.. חולה,
שחלקיה כבר שחוקים,
ואם אצליח להשיג בזמן
חומרים מאיזה חבר קטן-
נוכל בהצלחה להצילה.
ובאמת שהשתדלתי;
הגעתי לביתו של החבר
השאלתי מספר חלקי חילוף
הוא היה בהחלט אחלה גבר
והחליף איתי את החלקים החדשים
בתמורה לבעלי השפשוף.
מחויכת וצוהלת מטיב העסקה
הרי לא כל אחד יכול לתקן אותה
טובה הפליפינית פתחה את הדלת,
אמרה שהאופטימיות "פסד-אווי"
ולגמה בעצבות מכוס התה.

או אופטימיות שלי,
מתי תחזרי אליי, מתי?!