ליאור וינשטיין / דמעות בגרון |
ואני כואבת לצעוד
כואבת לנשום
בולעת את הדמעות
והמגע אותי דוקר
והניחוח אותי חונק
וכל מבט חטוף אותי הורג
לאט ובייסורים אותי הורג
בשלולית אני עומדת
מביטה בבבואה שרועדת
לא מקור, לא מפחד
והרוח תחדל ליילל
עכשיו יש שקט
הדמעה עוד גולשת
המליחות כה מורגשת
לאהבה טעם מר
אך מתוק הוא מכל
ולבי לא חודל מלפעום
ועוד דמעה אל גרוני מחלחלת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|