רואה את הדרך.
האור שם מחכה
בקצה המנהרה
עוד יום אחד יהיה
אותו אדם שבור
שנפל על הרצפה
לא נשאר אף לא פירור
הכול היה אתה.

ואנחנו שנינו יחד
יד ביד נלך
תשאב לי ת'כוחות
תמצוץ כל מה שיש
ואתן גם את דמי
כי אחרת לא אדע
הרי מי יאהב אותי
אם לא אתה.

שוכבת על הקרקע
אבל צמודה לעננים
רוצה לתבוע בים
אבל עדיין ידיים מחזיקות
תיגע בי שוב עוד פעם
תרטיט לי את הלב
אולי כבר לא אפשר
אולי הוא לא אוהב.

אז תמשוך לי בחוטים
תשלוט לי על הגוף
תגיד לי איך להיות
שלא אוכל לעוף.
אולי פשוט עזוב
תשכח מה שהיה
מוחקת את הכול
מתחילה מהתחלה.