New Stage - Go To Main Page


את מרגישה פחד כזה בפנים,
מן רעד בלתי נשלט כל פעם שאת חושבת על זה.
את מפחדת שהדברים יחזרו על עצמם,
כבר אין לך הרבה אמונה יותר.
את מפחדת לחשוב על זה, מפחדת שזה מה שיעשה את זה יותר אמיתי,
שזה מה שיגרום להכל להתפורר.
אולי זה נכון, אולי הפחדים מטורפים ואולי המחשבה עליהם הופכת
אותם למטורפים.
בכל מקרה, את שותקת.
מעניין כמה זמן את תצליחי לשתוק הפעם, לפני שאת תצליחי להרגיע
את עצמך,
מעניין אם את תצליחי להרגיע את עצמך.
כרגע את מפחדת, ואת בודדה
ויש בך משהו בפנים ששבור.

את חושבת על זה ואת מבינה שזה תמיד ככה,
תמיד בתקופה הזאת יש לך את המצברוח הזה
ואת המבט הזה שיש לו את המשמעות הזו.
כנראה שמשהו לא בסדר בך אחרי הכל.
את מרגיעה את עצמך אבל מרגישה כל כך אבודה.
כל כך לבד, כל כך מיואשת.
ואת לא יודעת, פשוט לא יודעת מה גרם לזה הפעם,
מה עורר את המפלצת הזאת שוב,
כי ברגע שהיא מתעוררת כל כך קשה להרדים אותה שוב,
כל כך קשה לתת לעצמך קצת שקט שאת כל כך צריכה.

ובינתיים את מפחדת להגיד את זה בקול,
או בכלל לכתוב על הדף, כי זה יעשה את זה הרבה יותר מפחיד
והרבה יותר אמיתי.
אבל את יודעת מה קורה לך בפנים.

(28.12.07)



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/6/08 0:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה