שומע סיפורים על איך שפעם
לא היו פלאפונים והיו נפגשים ברחבה של המשביר
ואיך להיות אדום בירושלים היה תמיד קטן
אבל הרבה פחות נדיר.
מדמיין הכל טיפה פחות שורף
וקצת פחות משמעותי
כל יופי משתנה בהשקפה שלי.
איך פעם היינו יודעים שהכל סתם, וסתם הכל
היינו מאמינים לכל סיפור, אם רק היה בו עניין
פעם לא פחדנו מן הזמן, הזמן ידע שאיתנו לא מתעסקים.
איך שהריח היה קצת יותר ביתי
והמטבעות נראו אחרת,
אמריקה הייתה המטרה - ארץ החלומות הבלתי נגמרת
פעם השכונה הייתה שכונה.
מדמיין הכל טיפה פחות שורף
וקצת פחות משמעותי
כל יופי משתנה בהשקפה שלי. |
