|
הרטט הזה שעבר בי
הרעיד אפילו קירות
הרעש ההוא שצרם לי
ניפץ אף חלומות
הרגש הזה שגבר אז
הגביה הרחק לשחקים
הכוח ההוא שאזל כבר
עבר וריסק גם גשרים
על הבנה אין מה לדבר
ישנה ואיננה
בקצב אחיד כתקתוק השעון
שחוזר וחוזר וחוזר
מאתמול רק נותר סיפור מאכזב
צלקות בלב השותת
אדישות ריקנות אין ספור מילות סרק
וזיכרון מריר שלעד לא ישכח...
מעשים למדוני הלקח
אין טעם לצאת מגדרי
החיים יקרים לי - לבטח
אמצא בם שלווה לנפשי
הצל שרדף בי נמוג כבר
ערפל מתפזר על הנוף
אולי כך הרבה יותר טוב
ואגיע בבטחה אל החוף
אל חוף מבטחים עם רחש גלים
מתנפצים על סלע
בקצב אחיד כתקתוק השעון
וחוזר וחוזר חלילה
היום כבר חזרו העדנה והשקט
מרגוע ללב הפועם
שאיפות אהבות אין ספור מילות קסם
וזיכרון מתוק בעורקיי זורם...
נכתב ב- 24/10/2003
©כל הזכויות שמורות - לאסתר לזר ברק |
|
|
פרוקופייב.
כי חיים רק פעם
אחת.
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.