בנימין וולמן / לגימת חצות |
ריקה.
אולי השולחן ידע
שעות מהגוני במעון מהוגן
עיניי לא הטילו עוגן
בדלת אמותן.
אומרים כי פעם הכוס
מלאה שכר
אני לא חשתי
בשפתיים חשות לגמוע
ממנה טיפה.
כוס ניצבת על שולחן,
ריקה.
כבר לא ימזגו בה
משקה
לא ישיקו בה
כוס נוספת -
לחיים!
אני מביט אל חצי הכוס
המלאה
אלגום ממנה
כשמצילת הפעמון תכה
בחצי הלילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|