|
אני יוצאת מהמדבר ולפני 40 שנים של חיים והגשמה
יכולה לשמוע את הרכבת מתקרבת
היא חולפת על פניי, עוזבת את המדבר והנגב
ואני רק צעד אחד מאחוריה
מאמינה שיש עתיד
שהחיים לא נגמרים
ושאני מסוגלת
שעון החול שלי עמוס לעייפה בגרגירים
נותרו לי 40 שנה לטעות
ולתקן
40 שנה למצוא את עצמי
ואת האושר המיוחל |
|
פעם חשבתי
שהחיים יפים,
היום אני לא
חושב שפעם חשבתי
שהחיים יפים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.