אני כל כך אוהבת אותך
וכל כך שונאת,
על כל מה שאתה בשבילי
על כל מה שיש לך ואין לי.
ויותר מכל אני שונאת אותך
על כך שאינך מבין.
על כך שלא מבין באמת את מה שאני מספרת
אינך מבין באמת, את מה שעברתי ועוד עוברת,
אתה מתעקש על האופטימיות הארורה הזו שלך
ושולל ממני את זכותי הבסיסית לכאב ולמצוקה.
והכי נורא עבורי, אהובי,
הוא לבך הטהור, שרק רוצה לעזור.
ואינך מבין, אהובי
שהעזרה היא בהכלה
של הרע, הכואב והאנושי.
העזרה, אהובי
היא דווקא בלהיות שם למטה, בתחתית
ביחד איתי.
או לפחות לנסות
כן, מבלי למשות
אותי, למעלה בכוח, מהבוץ.
אלא, פשוט להיות
למרות הקושי,
שם, איתי, ביחד.
אל נא תשאירני שם לבדי. |
