אלייך נפשי ערגה
פניי חשקו גון עורך
את קרוב אל לבי דרה
זה יהיה מעונך.
מדוע את בורחת
מדוע את חומקת מפניי
כי פני להטו בלהט
ודמעות זלגו מעיניי.
דמעות גדולות נוצצות
שתרו באפיק הקמטים
דמעות גדולות ובודדות
שגודלם כגדל ההרים.
גדולות הן כנהרות גועשים
ארוכות כאורך הקמטים
והן חוצות ועושות חתכים
פני הן מקמטים.
מדוע את ממשיכה והולכת
מדוע את כלל לא עוצרת
מדוע אהבתך אליי לא גוברת
מדוע אש אהבתי אליך לא חודרת.
הו הו לבי כולי עומד גועש
חושב אני ראיתיך עוצרת
פנייך זרקו ללבי להבות אש
מעינייך נפלה אש יוקדת.
חשבתי שעצרת למען אהבתנו
חשבתי שעמדת לכבודי
אבל את המשכת בריצתנו
אחריך לגלות סחבת.
שנים על גבי שנים דרנו בגלות
הקמטים הפכו לחריצים עמוקים
לפתע גאה לבנו מין גאות
התחלנו שננו רצים רצים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.