ירושלים.
חורף, קר מאוד.
ישבתי בחדר והיה לי כל כך קר.
לבשתי בגד על בגד על בגד
ורעדתי.

ובכל זאת,
בגלל שהכל היה סגור
היה לי מחניק.
אז פתחתי. פתחתי את החלון,
ואז את הרשת, ואז את תריס המתכת.

אוויר...
ואתו פיסת נייר התעופפה לה אל תוך החדר.
כן. כמו בסרטים, או בספרים, או בכלל.
אבל להבדיל מהם, דבר לא היה רשום על זו הפיסה.
היא פשוט התעופפה פנימה, נחתה על השטיח,
ונדלקה.

בין שנייה נדלק איתה החדר כולו.
וגם אני.
היה לי חם, יכולתי להתפשט.
להוריד קליפה אחר קליפה,
ולעטות עליי בגדים קצרים.

ואתה יודע - אני כל-כך אוהבת חום.
כן. אתה יודע זאת.
לכן מיד ידעתי שזוהי לא סתם פיסה של נייר,
אלא זו פיסה שאתה שלחת,
ואיתה כל החום שיכולת לתת.

לכן היא נדלקה, וחיממה והדליקה...