היום ירד גשם.
זה היה הגשם הראשון.
הוא התחיל לרדת כשחיכתה לאוטובוס, שכרגיל לא הגיע.
הטיפה הראשונה נחתה על משקפיה והתיזה רסס מרענן על לחייה.
אחרי כמה דקות כל האנשים מסביבה נסוגו אל התחנה שלא באמת סוככה
עליהם.
היא הרימה את ראשה וצחקה.
הטיפה שנחתה על לשונה והתגלגלה אל גרונה כמעט חנקה אותה.
אבל היא לא הפסיקה לצחוק.
בגדיה היו רטובים ונעליה היו כבדות ממים, אבל צחוקה לא פסק.
באותו לילה לא היתה שקיעה.
כשחזרה לביתה היא עמדה ליד החלון והסתכלה על הטיפות הניתכות על
העצים בחוץ.
כשנעלמו שאריות האור שהסתננו מבין העננים, היא הציבה פנס על
החלון והאירה על הגינה והגשם.
זה היה הגשם הראשון, והיא היתה מאושרת.