הבחורה שאיתי
תיסע עוד מעט, תצא לחופשי
ואני אשאר פה
כולם, של כולם נוסעים לאנשהו מחפשים אחר
כי פה כבר מיצו וראו
ורק אני פה נשארתי, בלי חברים בקילו בייט, קהילה
מה יש לי לחפש בגואטמלה???
אבל אהיה כמו כולם ואעמיד פני קונופרמיסט
אדבר על חו"ל ובפנים ארצה חולון
אתחבר לרשת חברתית
אבל בעצם משחררת פרפרים אנטיפטית
תעזוב תתפייד כמו כולם, כדי שאוכל כמו כולם לשכוח ממך
אני לא רוצה לזכור, מפחדת לשכוח
את הבושה, הדחייה הניכור ההוויה
רוצה לתפוס את הרגע למחוץ אותו בין הבגדים
המדים
ושייעלם אריח אותי ואגעל מעצמי
כמו אחרי לילה שלא רוצים שייגמר אבל אחרי שנידף מקיאים מחרטה
הנעורים שלי מדיפים ריח קיא של חרטה
איזה נעורים טובים עברו עלינו, איזה זכרונות
אז למה
למה
כולם
רוצים לעזוב? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.