עד כמה קרוב עלי לגשת על מנת לראות כי השיח בוער?
שורשיו בדייה, ובהבל הזמן יצבע באור שונה.
באחיזתי קוצים פלסו עור והרפני אך עמוק ננעצו,
למעשה מה הטעם בלדסקס על כך שוב?

כגיצי מדורה אל החשכה נתנדף,
חלקנו כוכבי שביט, חלקנו כשלהבת נר.
וכמה שנדרוך, נכעס, נבכה על אהבה,
הכל לבסוף יהיה לשווא.

תקווה למצוא, בכל מחיר,
ולא לתת לראש לשקוע בקדרת ייסורים,
אצבע על ההדק, קנה על הרקה,
מחזוריות התהייה כתחליף ל'אתה'.