אנשים מתורבתים למופת
לא זוכרים את הדי העבר
מבעד לשבשבת העולמות
הצבעים קמלים לפחד.
אנשי מגבהות סדורים
הדלתות לא נפתחות מעצמן
הסודות מתגלים בעתם הממאיר
הזמן יודע לשמור חומותיו.
החדר נעול על בריחי הדחקה
החפצים מתערפלים אלי דעת
אני לא רוצה להיזכר
בסמלי הרוח שנגזלו מחיי.
אותות אפלים רוחשים בצינה
את אפלת חללי ההכרה
המילים נוגעות לא עוד
במיתרים הרחבים של הדרך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.