(אם אין אני לי-מי לי?)
אין מי שיכתוב בשבילנו,
שישים לב;
כי כל אחד בעצמו שוקע.
וגם אנחנו שתינו
תחובות בעצמנו:
מנסות לתאר קצה קצהו של רגש,
לפסל בעזרת מילית זוויתיות וחדות
את אותו סלע פריך.
וכל אחת תקרא אחר כך
תגשש כעיוורת
תמשש את הפסל הקל
ותגיד "הבנתי".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|