אך היה אפשר אחרת מכך
שפתיתי זהב נשרו מספר אגדות
מאובק ופיות בירכו את הדרכים
קפלו את הזמנים במכפלת מכנס שתתאים
לצמיחה ולצניחה מגבהים
כמו שהלכת, לא הייתה משמעות לדרכים
הדמויות נשרו מאובקות
מספר אגדות
שאיגד את תולדות הצעדים הראשונים
לא הייתה דרך אחרת ומוכרת ללמוד,
מלבד ללכת לעומקים ולגבהים
בישורת הקווית והאופקית
ניצב אותך, פעם אחר רעם
ברעד שהפיל באין טעם, בשתי רעידות באור הפתיל
בהיתוך שעוות נרות
שבריצוד האורות עברו חיים שלמים
דרך שתי נקודות נהרו פרודות מרצדות רבות
הונחו העקדות
בקשר חד, בבשר החי, וכל אחד ואחת
אחז בתועלת המאכלת
מהעבים מלאך לא ירד
שכוכב נשר
ענן מועד נפל מגבהים
קשר בעבותות אותות
אודות אם השנים
ומרעה כל הפרות השמנות והרזות
אודותן עוד נראה אם לא נתעה
בעשבי החלומות
ששם פלחנו בקו ישר בפרודות האוויר
לעמקים לתחתיות
עודני בבארות
אוסף הבהרות והערות אחרונות
מים חיים אמרו לי שם שיש ימים מחלחלים
ומתוקים פוגשים מלוחים
ודלוחים שם היו מחכים המרחקים,
לעיניים הנושאות אופקים
פעם בשחקים
פעם בעומקים
ששמש נופלת וצובעת באדומים חיים שלמים
שעולים הכוכבים ופורשים זרועות שמיכות מפרשים
כמחזיקים רשתות דייגים ברגעים אקראיים
בקצף הימים בולמים נפילות
ברוך רקמת הינומת הצעיפים
והיא קרועת
קרואת יעודים
ממעמקים קראתיה
שתשוב מבקעי וקרעי הבשרים
למעברי הרקעים הכחולים
מהבקעים המבעבעים
שתעשה בלבה תורת עומקים
שעוד אפשר שעוד הימים
נותנים ידם
ופועמים העורקים
והומים הדמים
להילה |
