כעס.
כבר ימים שאני כועסת בלי סיבה מסוימת.
הגוף רועד מעצבים, השיניים חורקות.
מדמיינת את עצמי רצה אל החופש.
כעס שעוטף אותי ואני חנוקה.
רוצה לצרוח.
אני חנוקה.
רצה במקום של שמש חמה ורוח מלטפת  שלא נגמר.
אני חנוקה.
ההורים, חברים, עבודה, חבר, האחות.
אני חנוקה.
מוסיקה - מדפדפת ומדפדפת, מנסה להירגע.
ופעם היה את הג'וינט שירגיע ופעם היה את ההוא שהצחיק ופעם
הייתה החברה הטובה ופעם היה טיול באוסטרליה ופעם היה אוהל בים
ופעם היה מסיבה שהרקידה ופעם הייתה נשיקה ראשונה.
אני חנוקה.
ופעם היה משחק מחבואים ופעם מסירה בכדור ופעם הייתה נדנדה
מתנדנדת ופעם היה בלי עבודה ופעם היו בובות ופעם הייתה אמא
מחבקת ופעם היה אבא אוהב ופעם לא הייתה מלחמה בעצמי ופעם הייתה
ילדות
אני חנוקה.
מרגישה אבודה
פעם הייתי ילדה
לא הייתי כועסת
הייתי רצה במקום של שמש חמה ורוח מלטפת שלא נגמר.
פעם היה.
עכשיו מכעיס לי.