[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גחלילית אפורה
/
לדרוך ולסחוט

נרדמתי על הספה מכורבלת בחליפה הירוקה, ריאל ברקע ומצפצפות לי
האזניים. אני חושבת שחיפשתי את שדה החיטה והאושר, את הקשתות
המלאות, את הנשים שופעות החזה והבירה הנשפכת, מקום טוב להרקב
בו.

חול בעיינים, בפה, בין פרקי האצבעות, ואני מדשדשת בו. קשת אחת
לא ראיתי כאן, ושדות רחוקים מין העין. ובכל הזמן הזה , אני
מחפשת את חלקיק השניה, שבו אוכל לפלוט לאויר קצת אבק שריפה.

לא כלכך קשה להצית אותי, גם לא צריך להתאמץ, רק לכוון את הזוית
במעלה אחת למטה ושלוש למעלה, לגרום לו להיבלע ברקמות.
לדרוך.

ריאל מפסידה, למרות שמישהו לחש לי שהיא הקבוצה הטובה בעולם.
החזק לא תמיד ישרוד, והרע השמנמן תמיד ינצח.
אני מתהפכת מצד לצד, על הספה, הלא כ"כ ירוקה והאזניים נסתמות.
לא רוצה לשמוע כלום יותר.

רק לדרוך ולסחוט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
והנה עוד פריט
טריוויה מעניין:
המכונית של
מויישה אופניק
היא מפגע
תברואתי והיתה
צריכה להיגרר
משם כבר לפני
שנים.

מכורה כפייתית
לרחוב סומסום


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/6/08 18:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גחלילית אפורה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה