שירה לירי / נשף מסכות |
הפנים מחייכות,
העיניים בוכות.
אנשים מרקדים
על רצפת החיים
זזים וזורמים
עיגולים-עיגולים.
שורות-שורות
רוקדים בזוגות
בפנים צוחקות
לבושי תחפושות.
חיוכים-חיוכים
הם בוכים ובוכים.
כי מי יראה את אין הנגלה
אי שם מתחת למסכה?
01.01.08
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|