|
אני צוחק בחלומות
ולא יכול לא יכול
להתעורר בלעדייך.
אני בעולם הגדול
ולא יכול לא יכול
להפסיק בך להתאהב.
ואת לא מביטה בעיניי
ולא יודעת כמה כמה
לבי רוצה אלייך ומתגעגע.
ואני מי אני בלי אהבתך?
בלעדייך כמו לא רואה
וכמו את הקולות מסביבי
לא שומע.
ואת לא רוצה לדבר עכשיו
ולא יודעת להתפייס ולסלוח.
ואני מי אני בלי אהבתך?
בלעדייך לא חולם ומשתגע.
אני מביט בתמונות
ולא יכול לא יכול
לוותר עלייך.
אני חי אך בודד
ולא יכול לא יכול
להפסיק בך להתאהב.
ואת לא מביטה בעיניי
ולא יודעת כמה כמה
לבי רוצה אלייך ומתגעגע.
ואני מי אני בלי אהבתך?
בלעדייך כמו לא רואה
כמו את הקולות מסביבי
לא שומע.
ואת לא רוצה לדבר עכשיו
ולא יודעת להתפייס ולסלוח.
ואני מי בלי אהבתך?
בלעדייך לא חולם ומשתגע.
|
|
|
בתור בחור שהכיר
את שלמה גרוניך,
וגם עבד איתו
כמה שנים טובות,
אני יכול להגיד
בפה מלא שאין לו
שום סימפטיה
לאומנות
קונספטואלית,
ובטח שלא לתל
אביב.
ויותר מזה, הוא
גם לא יודע מה
זה אומנות
קונספטואלית.
אבל הוא יודע מה
זה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.