שנים תמימות חיכיתי
שתבוא ותדפוק על דלתי
ואתמול בלילה, הופעת כך פתאום
הייתי בטוחה שאני בחלום
על סף דלתי היית
בראש מושפל ועיניים דומעות
חיבקת אותי והעתרת נשיקות
אך גופי כמו בטון יצוק באדמה
לבי הנעול לא חש מאומה
באת, אך כבר מאוחר
נעלתי את לבי בפני כל זר
פגעת בי אז ונפגעתי,
הכאבת, ואני כאבתי
ומאז -
זמן רב התגעגעתי, ערגתי
אם רק היית נותן לי צ'אנס כשאהבתי אותך
היה לי עכשיו לפחות צ'אנס אחד לתת לך
אך עברו כבר שנים בהם לא פתחת פתח
ומדמעותיי נשארו רק נטפים של מלח
אם רק היית בא אז,
הכל היה אחרת
לו רק הגעת דקה אחת
לפני שסגרתי את הדלת. |
