|
קור גלי הים הוא זה אשר מבין
צפונות עולם ולהבות אמת
בדיה היא זאת, כל אשר אתה יודע
מילים צרובות בלהט הזמן.
הנה המרחב לפתע פורח
הגוונים משתנים לעוצמה
הייתי כאן פעם מזמן
אני מכיר את הפנים הללו.
היא מביטה אליי אוחזת בנפשי
עיניים ירוקות לסערת הרגש הזאת
קשה לי לצייר עם אש האזמרגד
נסוג אל הכאב בכל לבי ומאודי.
גופה עולה בחלומותיי
מטושטש וחסר הכרה
הייתי כאן פעם מזמן
היא יודעת זאת. |
|
|
מכירים את זה
שאתם יושבים
בבית קפה ופתאום
נכנס חרש, הוא
מניח לכם על
השולחן מחזיק
מפתחות או דובי
או גלויה, הולך
לרבע שעה ואז
חוזר?
מה הוא רוצה
בדיוק? כי לא
ממש הבנתי.
חזי מ-144 קמצן
תמים שמשחק אותה
נאיבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.